מלדן כימיקלים בע"מ נ' עואד פריד שיווק בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה שטרית. התובע הגיש נגד הנתבעים בקשה לביצוע בלשכת ההוצל"פ של שיק שהסכום הנקוב בו הוא 173,000 ₪.

מושך השיק הוא הנתבעת מס' 1 והנתבעים 2 עד 4 חתמו על גבי השיק כערבים.

אין מחלוקת בין הצדדים שעל חשבון השיק שילמו הנתבעים סך של 50,000 ₪ . המחלוקת בין הצדדים הינה על יתרה נוספת בסך של 15,000 ₪ .

התובעת טוענת שבין הצדדים הוסכם, בהתחשב בטענות שונות של הנתבע להעמיד את סכום החוב על 165,000 ₪.

הנתבעים טוענים שאומנם מוסכם להעמיד את החוב על סך 165,000 ₪ בהתחשב בטענות מסוימות וחלקיות של הנתבע, אולם לאחר מכן התברר שיש לתובע טענת קיזוז נוספת בסך 15,000 ₪ בגין תביעות שהוגשו נגדו בתאילנד , לשם סיפק סחורה שרכש מהתובעת.

אם כן, המחלוקת בתיק הינה על 15,000 ₪ .

מטעם התובע העיד מנהל התובעת מר שאול מילשטיין מנהל התובעת.

ואילו מטעם הנתבעים העיד מר עוואד פריד שהוא הבעלים של החברה הנתבעת,יחד עם הנתבעים 3 ו-4 שהגיש תצהיר בשמו ובשם כל המתנגדים.

הנתבעים 3 ו-4 לא הגישו תצהירים וגם לא התייצבו לדיון.

ב"כ הנתבעים העלה טענה מקדמית ולפיה אין מקום לחיוב אישי של הנתבעים 1 עד 3 ויש למחוק את התביעה נגדם וזאת בשל העובדה שהוגבלה סחרותו של השיק והמילים "לפקודת" נמחקו. ב"כ הנתבעים מבקש להסתמך על פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים בתיק 5101-01 ע"י כב' השופט סולברג .

אני סבור שאין ממש בטענה זו ויש לדחותה. הנידון אינו דומה לראיה .

בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט סולברג, מר גבי עזרא הסב את השיק לבנק שביצע עסקת ניכיון לשיק עם הנפרע/המסב , שם נטענה טענה של כשלון מוחלט ונטען כלפי הבנק שנהג שלא בתום לב בכך שניכה שיק שאיננו סחיר.

במקרה שבפנינו, התביעה היא של הנפרע, הנפרע לא הסב את השיק. אין מחלוקת על כך שהנתבעים 1 עד 3 חתומים על גבי השיק . הנתבעים לא העלו טענה נגד טענת התובע שהם חתומים כערבים על השיק, על כן אין מקום לסילוק התביעה נגד הנתבעים 2 עד 4 .

על פי עדותו של מנהל התובעת, ערכו הצדדים ביניהם הסכם ביום 15.6.08 למכירת עורות מסוג בקר זכר, עגלי חלב, עורות רקובים וראשיות למטרת יצואם לחו"ל (להלן:"הסחורה") .

הנתבע 2 העוסק בתחום העורות שנים מס' , הוא בעל ניסיון רב בתחום זה , רכש את הסחורה מהתובעת לאחר שבדק, ספר ומיין את הסחורה לשביעות רצונו, הוסכם כי התשלום עבור הסחורה יהיה 173,000 ₪, סוכם שהתמורה תשולם בשיק שלו יהיו ערבים, בנוסף לנתבע 2, גם הנתבעים 3

ו-4.

לאחר הספקת הסחורה ולאחר שהתובעת קיבלה לידיה את השיק, פנה הנתבע בדרישה לקזז סכום מסוים מסכום העסקה בשל ליקויים שנמצאו לשיטתו, ולהעמיד את התמורה על סך של 165,000. התובעת הסכימה לכך לפנים משורת הדין.

עד התביעה מציין שהתחייבותו של הנתבע 2 לדאוג להסדרת התשלום גם באה לידי ביטוי בשיחה ביניהם שהוקלטה ותועדה, אלא שלמרות ההסכמות הנתבע לא עמד בהתחייבות, השיק הוגש לפירעון, אך חזר מהבנק בציון חשבון מוגבל. לדברי העד, המשיך הנתבע 2 להתל בתובעת ולהעלות טענות מן הגורן ומן היקב כדי לחמוק מתשלום החוב.

טענתו של התובע לקיזוז עלתה בפעם הראשונה רק לאחר שהשיק הוגש לביצוע.